אתה נסעת מפה
הרחק מכולנו
לא כי רצית
כי לא הייתה לך ברירה

היא עשתה
ועליך זה חזר
כל הרוע, הקנאה, הצביעות
זה כל מה שהיא רצתה
לבדוד ולהרחיק
בנינו

נשארת לבד
ואנחנו פה
רק לך דואגים

הימים חולפים
ואתה רק הדרדרת
הזמן המשיך כאילו כלום לא קורה לך
בעצם זה דרכו של הזמן
"The Show Must Go On"

והיום הלכת מאיתנו
ונשארתי לבד
בלי דוד בלי אריה בלי חיים

היית כמו אבא בשבילי
ואפילו אולי יותר מזה
כל הילדות בליתי אצלך ובזרעותיך,
ואפילו על גבך

איתך למדתי לנהוג לראשונה
איתך למדתי מה זה טעות גורלית אחת שהורסת את החיים
הייתי קשור אליך מאוד
ועכשיו אני פה בלי דוד בלי אריה בלי חיים

אבל אני גם חיים
ותמיד תשאר אצלי בלב
תמיד

מוקדש לדוד שלי, אריה-חיים לבנפוס, שהלך מאיתנו בטרם עת,
בתאריך 05.06.2005.
הוא שם ואני פה, היינו רחוקים, אבל ביחד עם זאת קורבים עד
מאוד.
היית בשבילי הכל, יקר מפז, דוד למה הלכת ?!
תמיד תשאר אצלי בלב, לא משנה איפה שאתה עכשיו ...

ת.נ.צ.ב.ה

20:45