אילנה ניג'ניק / פעם בחיים |
ערומות וקפואות,
אל חדר הבדיקות,
בשורות ארוכות.
איש שמן במדים,
עם ידיים קרות,
נגע בקור רוח,
בילדות רועדות.
ואני לא בכיתי,
מעייפות או צימאון,
אני לא אלך לטבח כמו צאן.
אני אחרוק שיניים,
ואלחם באון,
מזל שיש רק פעם בחיים,
צו ראשון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|