ארבל הכרמלי / אישה - נחש |
רק בעיניה מעט ענפפה,
שיניה הצחורות בחיוך חשפה
ובישבנה מעט עיכזה...
ובאנו אל הלילה הארוך
והיא נפתלת עמי...
לא יכולתי לחמוק-
חמוקיה לפתו זהב יצריי.
עד מותי אשא
ארס תשוקתה
בתוך דמי...
05/06/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|