את יכולה לראות, שהשמיים אינם כחולים עוד?
את יכולה להרגיש, שהאדמה כבר אינה יציבה?
את יכולה לשמוע, את קולי מרחוק?
את יכולה לטעום, את הטעם של הפרידה?
ואת יכולה לשים לב, שאני כבר לא איתך?
כי מאז שהלכת, אני לא בודד.
אני לא בוכה, ולא מתעצב.
אני מתגעגע.
כי אולי תחזרי, כשיום יגיע.
(מוקדש להדר קרמר- ידידה בדימוס). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.