"ומה את מרגישה עכשיו?" הוא שאל אותי. לא ידעתי כיצד לענות לו,
אם קיימת תשובה ברורה לשאלה שנראית יחסית כה פשוטה - אך היא
לא!
רציתי לשתף אותו בהכל כמו שהייתי רגילה לעשות עד עכשיו, אבל
אני כבר לא מסוגלת. הוא פגע בי בצורה שבחיים לא חשבתי שהוא
מסוגל לפגוע בי. למה פרידות משנות הכל? למה?
התחלתי לבכות, אני לא יודעת למה. לא רציתי לבכות אבל לא יכולתי
לעצור את זה, לא רציתי שהוא יראה אותי בוכה אבל גם לא רציתי
שהוא יחשוב שזה בסדר מצדי שהוא יפגע בי בצורה כזו.
פתאום הוא לא אוהב אותי, אז מה הייתי בשבילו?! כי הוא היה
בשבילי הכל. עכשיו אני מנסה להתרגל למצב החדש אבל העיניים
עדיין דולפות כמו ברז שלא סגרו אותו עד הסוף. אני מנסה להגיד
לעצמי שהכל יהיה בסדר אבל אני מרגישה כל כך תקועה במצב שנראה
שלא יחלוף לעולם. לא רציתי להתאהב בו זה פשוט קרה, אבל זו
הייתה אהבה חד צדדית לצערי ועכשיו כל מה שנשאר לי זה זכרונות
וחשבון טלפון ענק שאין לי איך לשלם אותו.


סיפור זה מוקדש לזה ששבר את לבי