|
לפעמים אני מרגישה שהכל אבוד
מנסה להתמודד, אבל הרגש בי לכוד
רגע אחד אני מנסה לחייך
וברגע השני החיוך מתהפך
אותה הדמעה, אותה המסורת
עצב גובר ושוב יש סחרחורת
הכל מרגיש כה קטן בעולם הרחב
הכל מתגמד, הרגש שוב מעורב
פעם אחת מרגישה שהכל במקום
והופ מיד בלאגן וזז לו עוד יום
כמו ללכת על חבל דק ומפחיד
שהכל מתחת מחכה אותי להשמיד
אותה הדמעה, אותה המסורת
מתבלבלת, נופלת כמו מערבולת
מרגישה כה קטנה ליד אנשים כה גדולים
עכשיו זה בטוח, בשבילי השמיים בוכים. |
|
|
אורי ליפשיץ
מאיר אריאל
דליה רביקוביץ
אריאל זילבר
וטומי לפיד
יושבים בבית קפה
ומתכננים
הפיכה.
מתוך מדור
הרכילות החדש של
הבמה.
לפרטים נוספים
הר' ד"ר מישה
רוזנר, לא
לשחורים,
הומואים, קרחים,
דיסלקטים,
מעצבנים, גויים,
ויהודים...,
טוב אולי יהודים
זה בסדר, אבל
בלי אתיופים.
הלאה הגזע שלנו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.