|
31/05/2005
אסור לקפל יום מחשש ליישור הקמטים או משבר,
גם ליום יש את יומו ואסור לגעת בו.
קרני שמש חיים את קרניהן כל יום מחדש איך שהוא הן נשברות,
גם לקרני שמש יש סוף.
היא קיפלה את חיי אל פתק קטן וטמנה אותו עמוק בכיס גדול.
אני חושב שהיה לי קר, כי בחושך לא רואים את החום.
זה מצחיק לקפל חיים אך לפעמים זה קורה.
אני כל כך רוצה להתיישר אך התקרות נמוכות מדי
בחוץ, הקרירות צונחת ארצה והחום נופל באחת.
בין שדייך ישנה חמימות כזאת שמיישרת את כל הזוויות
הקהות והחדות שידעתי. |
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.