[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דניאל דגן
/
התפוצצות

איך זה ברגע אחד, בעזרת כמה מילים פשוטות אפשר לקטוע מציאות?
איך זה נכנסים לתוך בועה, מאבדים את המציאות ולפתע הבועה
מתפוצצות וכל השלמות הופכת לגהנום?
איך זה שמבלי לזוז אפשר לא להיות איפה שאתה? איך זה שאפשר לבצע
התנתקות גם בלי גדר הפרדה?
איך אני כבר לא אני, ואתה כבר לא אתה? ואין יותר אנחנו, ורע.
איך בכל חברה, יש חבורה, מנותקת, שונה? ואיך אחרי שנכנסת
לתוכה, היציאה הרבה יותר קשה?
איך אפשר להתמודד עם המציאות שהתגלתה והיא כ"כ מפתיעה ולא
צפויה?
איך לא ראיתי את הטעות שאני עושה? ואת התוצאות שלה?
להשיב את המצב, לשנות את חוץ-הבועה, אני מנסה.
איך זה שהבועה שנראתה כ"כ מזהירה, התפוצצה?
ואיך הייתי קרועה, בין המציאות לבין הבועה, בין חוץ-הבועה,
לחבורה המנותקת, השונה?
ועכשיו אין יותר מציאות. אין יותר בועה. אין חוץ-בועה ואין
חבורה מנותקת, שונה.
איך אני כבר לא אני, ואתה כבר לא אתה? ואין יותר אנחנו, ורע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לדקור עם
חצי בקבוק בירה
שבור כשאפשר
להחזיר שלם
ולקבל תמורתו
כסף ?
(הקנוניה של
השלטון נגד
האלימות)


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/05 5:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל דגן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה