הילה ווקסלר / הורג אותי לאט, לאט |
מה שהיה
מה שלא היה
על סף דמעות
הכל נשפך
זורם
אותו מקום שבין כאב להנאה
אותה הבעה שבין בכי לצחוק
אותו חבל דק שבין עצב לשמחה
לאט, לאט נקרע
באיטיות רבה
זוחלת אל עבר המנהרה
שתשחרר אותי אל החופש
שתשחרר אותי ממך
קשה לנשום
קשה ללכת
קשה להמשיך
כשאתה שם
כאן
הרגשה מעיקה
שלא עוזבת
נשארת לה שם
ללא נוע
מתעלמת מכאביי
מיבבות ליבי
השמש שלנו כבר שקע
מזמן
אבל אתה לא מרפה
לא מוותר
הורג אותי לאט, לאט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|