חומר נפש / דמעות |
עייף מתלאות הדרך הוא מתחיל להתפרק
גלים על נחשולים מדפקים על קירותיו
הוא מיואש מלסבול אותם עכשיו
כמו ירח בגאות נושא מים מכבידים
השמש עולה ומתחלפים התפקידים:
ואותו איתן שהרים ים אל גיאותו,
צולל אליו ועכשיו הים נושא אותו.
הנה ראשי, נוסק, צולל,
בנחשוליו הגואים מתנחם להתכרבל.
ובעוד השמש מאירה והוא מתחיל לראות...
מבין הוא שצלל בים של דמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|