"אני אוהבת אותך"
שתיקה.
אני תמיד מדבר על ההבדל בין לאהוב לבין להיות מאוהב.
אבל משהו אתמול היה מוזר. זה לא נשמע לי כמו ה"אני אוהבת אותך"
הרגיל שבין חברים טובים.

"אני אוהבת אותך"
שתיקה.
ואת כאילו מחכה שאני אולי אגיד חזרה. אבל זה נשמע לי מוזר
אתמול, ואני לא הייתי בטוח איך להגיב.
"את מחכה שאני אגיד משהו בחזרה, איזו חמודה." משהו מבולבל כזה.
זה מה שהייתי באותו רגע.
"אני רוצה להגיד לפני שיהיה מאוחר מדי, זה כבר קרה לי בעבר."
אני מכיר את זה יותר מדי טוב.
"תראי, אל תגידי לי את זה, יש לי נסיון יותר מדי מר עם לחכות
עד שהיה מאוחר מדי, וזה קשור לשני אנשים שנמצאים פה באוטו."
מיותר לציין שרק שנינו היינו באוטו.



מלאך שומר, מושיע. אני לא בטוח, אבל נראה לי שאני מנסה רוב
הזמן להיות אחד שכזה. חברה אחת בסרטים שלה, ואני בא לעזור,
להיות שם לצדה, כל הזמן. שלא תהיה לה אפילו מחשבה קטנטונת שלא
יהיה מישהו שיעזור לה שם. ומיד רץ לעזור לחברה אחרת עם הבעיות
שלה, ולעזור לזה פה, ולהיא שם.

אבל מה איתי? למה אני לא עוזר לעצמי? מי יעזור לי? אני תקוע
בסרטים שלי בלי שום אפשרות ללחוץ על סטופ ואז איג'קט. כבר
אמרתי שחשבתי שהתגברתי, ובזמן האחרון אני לא כל כך בטוח בזה.
יותר ויותר אני חוזר לחשוב עליך. ואולי בגלל זה, אתמול שם
באוטו אני עוותתי את הנימה שלך. יכול להיות שלא התכוונת לשום
דבר שונה מאשר - "אני אוהבת אותך" שבין חברים טובים. יכול
להיות שזה רק בגלל שאני נמצא בסרטים שלי.

יום שבת, לפני שלושה ימים, בדרך הביתה, חשבתי וחשבתי והרעיון
היחיד שעלה לי הוא שאולי אני צריך להגיד לך שלא ניפגש יותר,
אולי ככה אני אוכל להתגבר קצת על מה שאני, כנראה, עדיין מרגיש.
אולי באמת אני עדיין רוצה.

אני לא יכול לא להפגש איתך. אני בכלל לא חושב שזה מה שישנה את
מה שאני מרגיש או חושב. זה אולי יוריד ממך את הנטל. בסופו של
דבר אני צריך לראות אותך. אני לא יכול להוציא אותך מהחיים
שלי.

אתמול, עדיין בפאב. גם הוא שם. האקס, אדם שאין לי שום בעיה
איתו. רק המחשבה שיכול להיות שהוא הגורם שבגללו לא היינו יחד,
כזוג, אף פעם. מוזר לי לראות אתכם מדברים. ולמה? בגלל הסרטים
שלי. שמישהו כבר יוציא אותי מהם, כי אני לא מצליח. וכשנעלמתם
לכם לזמן מה, אני בכלל נכנס לסרט קשה מדי.

ואז אנחנו באוטו. הרי אמרתי לך שאני אחזיר אותך. ואנחנו מדברים
בסבבה. ומגיעים. את צריכה לרדת.
חיבוק פרידה לפני שאת יוצאת ואז:
"אני אוהבת אותך"
שתיקה.
"אני לא רוצה להגיד את זה מאוחר מדי"
נשיקת פרידה שהיתה שם, אני לא חושב שהפיות שלנו היו יותר
קרובים מזה אי פעם. עוד משפט שניים שלי ושלך. ושוב נשיקה
לשלום, והפיות שלנו כל כך קרובים. את רוצה? אני רוצה? שוב
הסרטים שלי? או שבסופו של דבר לי יש עוד הרבה עבודה על עצמי?

את ואני... יהיה כזה דבר אי פעם?