לתת לשמש מעליי לזרוח,
להתעורר אל יום חדש.
שתי עיניים בשמחה לפקוח,
מאהבת-חיים ליבי נרגש.

אכן,
נפלתי גם נשברתי,
כה רבים היו הם מכשוליי.
הבדל בין טוב ורע לא ידעתי,
אך הנסיון הטביע ידע בעצמותיי.

ועכשיו אני...
נותת לשמש מעליי לזרוח,
מתעוררת בחיוך אל יום חדש...
שתי עיניים בשמחה לפקוח,
מאהבת-החיים ליבי נרגש.

הזמן אותי לימד
את שהרע לי ממני להרחיק,
את שמיטיב איתי אליי לקרב,
לסלק ממני את אשר מציק,
לשמור קרוב ולאהוב את האוהב.

וכך למדתי,
לתת לשמש מעליי לזרוח,
להתעורר אל יום חדש.
שתי עיניים בשמחה לפקוח...
ובתוכי,
מאהבת-החיים ליבי נרגש.

נכתב ביום 4.6.2005 בהשראת שיחה בנושאים דטרמיניזם
ואינדטרמינזם

שתי התורות אינן סותרות זו את זו, אלא מחזקות זו את זו. כך
עברתי בעצמי את התהליך, שאנו מכנים "נסיון חיים", וכך כל אדם
עובר תהליך זה, כי לכל דבר סיבה, אך הבחירה החופשית תמיד
קיימת, וכל אדם יכול לדעת מראש, את שיהיה בעתידו.