|
כמו סביון בכף יד של ילד
ניקטפת מהחיים
כמו סביון מכף יד של ילד
את בגן של אלוקים
וכולי חטאים
אוי איזו פריחה
יפה אך עצובה
מי ידאג לניצנים
מי ישקה את הציפורים
מי יאזין עוד לקולך?
אף אחד, כי הגיע תורך
אוי איזו שלווה
נעימה אך גם קשה
ידי נימצאת בידך
וזר תלוי על ראשך
אביב, שדות ירוקים
ומרבדי פרחים פרוסים
אך ידך נטשה את ידי
וצער עוטף את ליבי
עשן שמיתפזר ברוח
והשמש נעלמה בים
הפרחים הלכו לנוח
ואת בעיקבותם
מביט לך בעניים
הפקוחות ולא רואות
שתיקה שבנתיים
מעלה בי שאלות
מחייכת אליי
ולך חיוך אני מחזיר
מביט עלייך
על התמונה שעל הקיר |
|
|
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.
הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.
פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.