עייף ועגמומי- זו הגדרת יומי,
והכל בגללך - שברת את לבי.
החיים היו ממש מתוקים, יקירתי,
החיים היו כמו שיר ללבי
ועכשיו שנעלמת ואותי עזבת
למי אני בכלל שייך?
הכל בגללך, ילדה-אישה,
הכל בגלל ששקעתי באהבה
שנתתי את לבי למענה
ורק שכחתי שאת... אטומה,
שרגשות נעלת בתוך קופסא,
נשמתך כלאת בתוך בועה,
גופך הפקרת אל ההזנחה-
חייך הם ממש שממה
שאורח כמוני לא רצוי בסביבה
כי מזכיר לך ימים שהנך מדחיקה-
ימים של אהבה אשר כאב בצידה.
אז מה חשבת, ילדה,
שיש אהבה נטו בחיים
בלי כאבים ולבטים?-
שלא יספרו לך סיפורים!
אלא מאי?- באהבה יש אושר ושמחה
בצד לבטים וכאב האכזבה
בעוד שאצלך בבועה
תמצאי רק עצב ותוגה.
טוב , לא באתי לתת הרצאה-
את כבר ילדה גדולה,
אולי לא מספיק רצינית ונבונה
להבין שאין תזמון לאהבה
ועד שתגמול בראשך ההבנה
אני כבר לא אהיה בסביבה.
23/08/02 © |
