ארבל הכרמלי / עטוף בזיכרונות אהבה |
בגלל המחשבות הקרובות
אשר אותי סובבות
לזכר תקופות יפות.
אני זוכר איך הגלים, לנו, שרו
כשלאורך החוף הילכנו,
ולפני שהתחלנו מן השמש ליהנות
היה כבר היום שוקע אל לילו.
וברדת הלילה היה עולה מן המצולות
אותו קסם של צחקוק לאור נרות,
שהיה מנתק אותנו מן המאורעות
וסוחף אל התשוקה באור נגוהות.
לא יכול לשכוח,
לא רוצה לשכוח,
לא אשכח
איך נדלק מקצת אהבה אתך.
24/02/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|