שוב אני ערה משינה
לא יודעת אם אור או חשיכה
מחשבות שמציפות גורמות לי לטבוע
ואין מי שיציל
אותם לגמוע
עד שחשבתי שנעלמת לי
אני מוצאת אותך שותק
בפתקים שכתבת לי בלילה
בתמונות שצילמתי באור שקט
לא יוצאות לי המילים האלו
שפעם נשפכו כמו נהר גואה
והידיים כבר לא כותבות
כמו שפעם הייתי מרגישה
שאת כל הדברים אני עושה
בכדי שלא אשכח אותו
עד שחשבתי...
משתדלת, חולמת, כועסת, מדגישה
שהבכי הוא רק בפנים
והדמעות הן לא יותר
ממים סמיכים ומלוחים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.