|
יש ריח באויר שמזכיר...
את התקוות הישנות וחלומות בחיתולים.
שרות שיר ערש עם סוף שקט.
נשיקה של אמא על מצח לוהט.
לקום בבוקר לשאוף אויר...
התרגשות של תחילת לימודים,
רגע לפני איבוד העצמי.
כשאני עוד חד-פעמי.
מין סוג של אושר. |
|
|
והוא עוד רוצה
שיקראו לו
המאסטרו,
קיבינימט!
נוי-נוי ממש לא
חופרת את צביקה
פיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.