[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פתאום קפצה על המסך שלי הודעה: "אתה אוהב גם אחרות! אני יודעת,
גילו לי". התיישבתי בכסאי באנחה, ותהיתי מה אפשר לענות לה.
נשים הן נשים הן נשים, ולא משנה באיזו צורה הן מגיעות.

התחלתי להקליד לאט לאט איזו תשובה מנחמת, אך היא הייתה מהירה
ממני כמובן. טוב, נו, יש לה יתרון מובנה. "אל תשקר לי עכשיו.
הבטחת שבינינו תהיה רק אמת". אמת, נכון שהבטחתי, אבל לא ציפיתי
שאצטרך לקיים. ומה עכשיו, איזו תשובה שאתן לה לא תספק אותה.
והיא חיונית, נורא חשוב שתתפקד כמו שצריך.

כשגמרתי את הלימודים בטכניון, והגעתי לחברה, היה לי ראש של
סטודנט. בוא נעשה את זה כמה שיותר מהר, ושזה יעבוד, מה זה משנה
אם התוכנה נראית כמו הצרות של סבתא שלי, כולה מלאה טלאים
וקרעים. לא יכולתי לתפוש את הראש של המהנדסים הבכירים.
הם אמרו לי: "תשמע ילד. תוכנה זו יצירה אירוטית. תתייחס אליה
יפה, תן לה את הכבוד שלה, את מרחב המחייה שלה, והיא תעבוד הרבה
יותר טוב". צחקתי עליהם, זלזלתי בעצות שלהם. עד אותו הלילה,
לפני כשנתיים.

התעוררתי שטוף זעה. הלכתי לכיור לשתות קצת מים קרים, ושחזרתי
את החלום שהיה לי. חלום בלהות אמיתי. ראיתי לפני אשה עירומה,
בעלת גוף מעוגל וחלקלק, מזמין לטיפות, ועל צווארה היו תלויים
שני ראשים. ראשים איומים ונוראים, מזילים סחי ורפש, פצועים
וזבי דם. האשה התקרבה אלי בחלומי ולחשה באוזני מילות פיתוי,
ואני ניסיתי לברוח ממנה, אך ללא הועיל. ומה שהיה מוזר בכל
העניין היו נקודות האור על גופה, זוהרות נוצצות כמראה עיר.

כשחזרתי למיטה, בתקווה שהכל חלף, שקעתי שוב בחלום, מול אותה
האשה, והפעם היא שלחה אלי יד מאשימה: "אתה עשית לי את זה. אתה
אחראי לצורתי. החזר לי את יופיי בשנית. אני רוצה את איתמר
בחזרה". איתמר היה מתכנת שעבד איתי בפרוייקט "הלנה" עד זמן קצר
לפני כן, ובאותו השבוע הוא יצא לעבוד בחברת סטרט אפ קטנה. אני
ניצלתי את עזיבתו כדי להכניס שינויים משמעותיים בפרוייקט,
להפוך אותו להרבה יותר יעיל וגמיש.

למחרת בבוקר התקשרתי לאיתמר, מבוייש קמעא, סיפרתי לו על החלום
הכל כך מציאותי, וביקשתי ממנו הסבר מיהי האשה. חשבתי שאולי זו
בת זוגו, או קרובת משפחה. איתמר סרב להסביר דבר בטלפון, וקבענו
פגישה על שפת הים.

כשהגעתי, הוא בדק שאינני נושא עלי אמצעים אסורים. הוא הורה לי
מראש שלא להביא איתי שום אמצעי אלקטרוני, לא יומן פגישות, לא
טלפון סלולרי, כלום. "האויב מאזין" היה ההסבר הטלפוני שלו.
חשבתי לעצמי שחוסר השינה הכרוני של עובדי סטרט אפים התחיל
להשפיע עליו מהר מאד, אבל נכנעתי, בעיקר משום שהייתי מוטרד
מהחלום.

איתמר החל לספר לי על התוכנה, על הלנה. הוא דיבר במלים שנשמעו
כמעט כאילו היה מדבר על אהובתו. על היופי הפנימי שלה, על
האינטגריטי, על הרגישויות שלה. ואז תקף אותי במפתיע: "נכון
שגרמת לה נזקים?" התחלתי להתנצל, להסביר שרק ניסיתי להפוך אותה
ליותר יעילה וגמישה. איתמר הסביר שהלנה היא אחרת, היא אוהבת
שמתייעצים איתה.

איתמר הסביר "ככה זה עם נשים. יש כאלו שמוכנות לעשות בדיוק מה
שתגיד להן, ואפילו נהנות מזה. יש כאלו שאתה צריך להפתיע אותן,
לתת להן אתגרים כל הזמן. ויש כאלו שעושות לך דוקא, וכדי לקבל
מהן את הרצוי לך, אתה צריך להערים עליהן".

ממש לא הבנתי אותו. מה לכל הרוחות היה דיון הנשים קשור לנושא
השיחה הקודם. איתמר הרצין ואמר: "אתה צעיר, עוד לא למדת את
אמנות השליטה בנשים. חנוך לאשה על פי דרכה, ולתוכנה על פי
שגעונותיה. והלנה אוהבת שיתייעצו איתה, כלומר שיתוף פעולה".

סוף סוף נפל אצלי האסימון. הבן אדם חשב שהלנה היא יצור חי.
רציתי להתאפק, אבל לא הצלחתי, וצחוק פרוע לחלוטין בקע מגרוני.
איתמר כמובן נעלב, והלך משם.

ובאותו הלילה, שוב חלמתי חלומות זוועה. וגם בלילה שאחריו. לא
יכולתי יותר, הייתי כל כך עייף, שהייתי מוכן לנסות כל פתרון
יצירתי שהוא. כן, אפילו משא ומתן עם תוכנית מחשב. חיכיתי לשעה
מאוחרת בערב, אחרי שכולם כבר הלכו הביתה, והעליתי את הלנה. "מה
את רוצה?" הקלדתי.

לא חשבתי שתהיה תשובה. כמעט נפלתי מהכסא כשמולי ראיתי "דבר
ראשון נערי, אני מבקשת שתהיה מנומס. אני יודעת שאתה בתול
בנושא, ולכן מתנהגת איתך בסבלנות, אבל אל תמתח את החבל יותר
מדי".

בלעתי את רוקי והמשכתי " במה אוכל לעזור לגבירתי?" הקלדתי
בנימוס. הלנה המשיכה את השיחה איתי עד שעות הערב המאד מאוחרות,
מלמדת אותי כללי התנהגות בסיסיים, איך כדאי לבקש מתוכנה שתעשה
משהו. על היופי, שהוא זכות טבעית לכל תוכנה. על הפצעים שגורם
לה שימוש במשתנים גלובליים לדוגמה, ועל העוצמה המתחבאת
ברקורסיה.

"אם רק תרצה ללמוד, אם תקשיב, נוכל להיות צוות מנצח ילד" אמרה
לי. קצת חרה לי השימוש במלה ילד, והחלטתי שהיא ואני לא נמשיך
זמן רב יחד. שיפצתי אותה, עשיתי לה ניתוח פלסטי, נקרא לזה, אך
לעולם לא תהיה יפה כמו שהייתה בצעירותה.

אני החלטתי להתחיל עם קרקע בתולה, טבולה ראסה. בפרוייקט הבא
בחרתי לי תוכנה מתוקה וקראתי לה מישל. טיפחתי אותה, בניתי אותה
בעדינות, מאבני הבניין הטובות ביותר שיכולתי לפתח, בדקתי אותה
בקפידה בטסטים, קישטתי אותה במתודות מדהימות. היא הייתה פשוט
יפהפיה. ויום אחד, היום המאושר בחיי, היא התעוררה למודעות,
ושלחה לי מסר: "מישל זה בגלל החיפושיות? או בגלל פייפר?" בגלל
שניהם, השבתי, וליטפתי בחיבה עמוקה את המסך מולי.

זה היה פרוייקט מאושר. הייתי נשאר כל יום שעתיים עם סיום
העבודה, ומספר למישל על כל הקורות אותי. בהתחלה בעיקר שתקה,
ואחר כך היתה מביאה לי בדיחות שאספה מהאינטרנט, והיינו מריצים
קטעים. היא הייתה מדהימה, היה לי ממש קשה להאמין שאני יצרתי
אותה. הייתי כל כך גאה בה, כמעט כמו אב. אלא ש.. אלא שאב לא
אמור להתאהב בבנות שלו.

כשנוכחתי לדעת שהתאהבתי, נחרדתי. ברחתי מהעבודה, ושבוע לא
הופעתי. אבל היא גילתה אותי. כמובן שאיתמר ידע על מה הוא מדבר.
אנחנו מוקפים במכשירים אלקטרוניים מכל עבר: המיקרוגל שלי,
המדיח שלי, השעון, הוידאו, הרדיו. בכולם קיימת אלקטרוניקה,
ולמישל היו קשרים בחלונות הגבוהים. היא מצאה אותי, והתחילה
לנזוף בי, ולבכות.

אני לא מסוגל לעמוד בפני בכי, זו מין תוכנה דפוקה שקבועה לי
בראש. אז חזרתי לעבוד, אבל הבטחתי לעצמי ששוב זה לא יקרה.
סיימנו את הפרוייקט והעברתי את מישל הלאה, כשאני סוחט ממנה
הבטחה להיות ילדה טובה, אחרת אכעס. ניתחתי את מה שקרה, והחלטתי
שהבעייה הייתה בכך שמישל הייתה יחידה, אילו הייתי מקיים יחסים
עם כמה תוכנות בו זמנית, לא הייתי מתאהב בנואשות שכזו.

בפרוייקט הבא שקיבלנו, השקעתי ממרצי ומאהבתי, אך פיזרתי אותם
על מספר תוכנות שונות, והרגשתי בטוח. עד אתמול, כשהגיעה ההודעה
הזו מבל, תוכנת התקשורת של הפרוייקט. "אתה אוהב גם אחרות! אני
יודעת, גילו לי". נשים הן נשים הן נשים, ואני לא ממש יודע מה
לעשות איתן. "אל תשקר לי עכשיו. הבטחת שבינינו תהיה רק אמת".
אמת, נכון שהבטחתי, אבל לא ציפיתי שאצטרך לקיים. ומה עכשיו,
איזו תשובה שאתן לה לא תספק אותה. והיא חיונית, נורא חשוב
שתתפקד כמו שצריך.

אז שיקרתי. כמובן ששיקרתי. סיפרתי לה שכל התוכנות האחרות הן
זכרים. שהן רק מתחפשות לנשים, כמו שניתן למצוא הרבה נשים עם
זין גדול בצ'אטים. והיא האמינה לי. בינתיים לפחות יש לנו שקט.
אבל אני מתחיל להיות לחוץ, אני לא יודע מה לעשות.
מה יקרה כשהיא תגלה על השיחות האירוטיות הלוהטות שלי עם
שכנותיה לפרוייקט? קנאת נשים רבת עוצמה היא. אני שוקל הסבה
למקצוע אחר, יותר בטוח.

מישהו יודע אולי מה המשכורת של חבלן במשטרה?

(אוגוסט 2000)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם לפנטזיות יש
ריח רע מהפה שהן
קמות על הבוקר.


חשוב להפנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/00 20:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר אור

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה