שירה פרנלדס / שיר קינה |
ושהמים ממשיכים להיות לא יותר ממים.
ולמרות שהשמים ממשיכים בדרכם,
ממשיכים להיות כחולים ובהירים, כדרכי השמיים.
זה עדיין שם, כלום לא השתנה,
עדיין יש כל-כך הרבה כאב וצער.
זה עדיין שם כשם שתמיד היה,
מוסווה באמפטיה דו פרצופית.
וכל יום עם שקיעת החמה, השמיים נהפכים לאדומים,
ושרים שיר קינה על כל אלו אשר אבדו,
ושוב לא יחזרו אל חקינו החמים.
על כל אותם אשר נעלמו ולקחו אתם חלק מאתנו,
חלק מכולנו...
את החלק האנושי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|