|
לרגעים ספורים הייתי
נהג מירוצים בעולם זר
נלחמתי על חיי ועל גופי,
שכבר נמכר
הייתי תלמידת י"ב נחושה
גידלתי שלושה אחים למחצה
עבדתי, למדתי
הצלחתי לשמור על אחדות המשפחה
הייתי נערה מקסימה שהתבגרה
על כתפיי החזקתי משפחה מפוררה
למדתי לא לסמוך על אף אחד מלבדי
ולא לבחול בשום אמצעי
ראיתי את בתי נהרגת לנגד עיני
ומאוחר מדי הבנתי
שפספסתי את אהבת חיי
לבסוף חזרתי הביתה לנוח,
כי בסופו של דבר
הכל חולף עם הרוח
וברגע שנעימת הסיום מרטיטה
בצחוק, בחיוך, או ניגוב ממחטה
הכל שוב חוזר
אליי
בצורה נוקבת ומשטה
מהם הגבולות שלי?
מה אני הייתי עושה
למה אני מסוגלת להגיע
באין לי כובע קסמים עם נוצה?
הדמיון מרומם או שוחק עד עפר
המשחק כבר מכור ולי לא נותר
רק ללחוץ על כפתור, להעביר תחנות
לבחור איזה אדם אני רוצה להיות |
|
|
חמישה שירים
שאריאל שרון
אוהב במיוחד:
1."ארץ ישראל
יפה, ארץ ישראל
פורחת.." (אז
שיבואו
הפלשתינאים
ונבעט להם
בתחת)
2. "כאן ביתי פה
אני נולדתי..."
(אבל עוד מעט
כבר מפנים
אותי)
3. "כי ככה זה,
לאהוב אותך..."
(אודה לערפאת)
4. "שני חברים
יצאו לדרך, בים
בם בום..." (אחד
נכנס למסעדה
ויצא בלי ברך
בים בם בום)
5. "תחזור
תחזור, תן לי
גב.." (אני ממש
לא יודע, מה
עושים עכשיו...) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.