בכתובים פתרונים, או בעמק?
בספרי הספרים, או בטל?
כבר נמאס לי, זעקתי: "כוסס אמק!"
שערך הזהוב המתולתל.

בשירה אהבה, או בתלם?
בחרוז מתפלפל, או ענב?
כבר גמעתי כדים מלאי חלב
מול תפארת רכס מואב.

במילים האמת, או בעשב?
בסיפורת, או נתח בשר?
ונפשי חבוטה רב בה גלד,
לא מבחין בין אסור ומותר.

דרדקים חצופים ומלאי מרץ
יום יבוא ויהיו גיבורים
לא סוכר הם, כי מלח הארץ,
ועל כן - מתחתינו קבורים!

ישבנים חשופים מול מצוות הן
תרי"ג ותורה שפע אור
שדיים שופעים מול עטרת יופיה-
יופיה של קריאת היזכור.