שירים שנקראים כשהופכים את הדף
נראים יותר רומנטיים בצורה הזאת
ומראות של אנשים כשסוגרים את העפעף
נוטעים בי את הכח לקוות.

ילדים שמחייכים ומניחים ראש על כתף
ועל פניהם חיוך טהור של אושר
אז הפצע חיש מגליד והלב כבר לא שורף
בשדותינו מבשילים פירות הבוסר.

עננים שמטיילים ברקיע התכול
מחדירים בי הרגשת שלוות קסומה
וקשת בענן עם קצהה הסגול
מחברים אותי אל אימא אדמה.

ועינייך הירוקות והחמות שמביטות בי
נוסכות בי תחושה של חמימות
וידייך העדינות והרכות ש"מלטפות" לי
מזכירות לי שאבדה לך התמימות...