היתי קצת מדוכאת כי נגמרו המטרות ונעלמה התקווה - התפוגגה,  
כי כשאין משהו מיוחד שעוזר לנו להתעורר מהר ובחיוך בבוקר אז
קמים עיפים ומותשים ונשארים ככה כל  היום - הרבה ימים.
ואז תמיד אחרי כמה זמן יש משהו שנכנס לנו לחיים - גחלילית קטנה
שבבטנה  יש אור והיא זוהרת מאוד והיא   נותנת לנו מטרות חדשות
וסיבה לקום בבוקר וכמובן מביאה אתה גם את החושך שמרגישים
כשהגחילילית נעלמת , מרגשים את חסרונה ואת חסרון האור שהיא
מבהיקה לנו בעינים , הגחלילית הזו יכולה להיות הרבה דברים ,
תלוי באדם והיא יכולה להיות בעלת המון גוונים תלוי בגחלילית ,
וצריך לבחור  , או להתמודד עם החשיכה שמשאירה הגחלילית כשהיא
עוזבת ולנצור כל רגע שהיא מאירה או לחזור לדכאונות והתקווה
החסרה .
ולו היתה  לי ברירה היתי בוחרת באור הגחלילית ואז אתה ואני
הינו רק אני ואתה , ביחד הינו מלא דברים שונים מלאים אהבה
ותקווה אור והנאה טהורה  אחד מהשני .
לו היתה לי בחירה.



מוקדש לדקלה, שתהיה פחות עצובה.
אני אתרגם לך את זה לשפתך (דקלתית עתיקה ) בהזדמנות...