|
למרות שכוחי הוא רם
אני עכשיו שוכב קשור במרכזו של פנטגרם
במשך שבועיים שחטתי את אותו חתול
ככה זה שהמוח ש'ך אכול
מלא בתולעים שעושות דרכן לפנים
פזמון :
בכל יום שנישמתי עולה באש
אני תופס גרזן ואותך מתחיל לרטש
מתחמק כאשר עפות לעברי נעליים
מופיע מאחורייך ומוציא לך את המעיים
בית 2 :
מסביבי מתקרבים 5 נזירים
עם סכיני פולחן
הטקס כבר ערוך ומוכן
עד מחר אני אוקרב לשטן
זה דיי מבאס למרות שביום שלישי יש לי מבחן
פזמון :
בכל יום שנישמתי עולה באש
אני תופס מסור חשמלי
ואנשים רצים מסביבי
אני מתחיל לרטש
בית 3 :
בזמן שהשמש שוקעת
הנזירים מרימים את הסכינים בלהט
הסכינים יורדים במהירות לתוך ליבי
אבל מה אכפת לי ?
אני עכשיו לנצח הולך לישון
ולא צריך לדאוג בגלל בגרות בלשון
פזמון :
היום ליבי לא יעלה באש
כי אותו איזה בחור עם סכין ריטש
אבל אני לא ממש דואג בגלל
שהשטן הוא בחור דיי ידידותי
והבן שלו דמיאן ממש חברותי
בית 4 : {השיר לא ניגמר אה }
בגיהנום חם ונעים בגלל שהמזגן התקלקל
ולי זה לא כל כך מתאים
מיצי החתולה ששחטתי שלשום לא תחזור ותטריד אותי בחלום
כי לי יותר לא אכפת
אתם יודעים למה ?
זה ישמע לכם ממש מטופש כמו סיבה של ילדה קטנטונת
אבל ביום שלישי יש לי בהיסטוריה מתכונת ! |
|
|
כל הדרך מקרתגו,
לאירופה, דרך
האלפים, על פיל
מזורגג, יש לי
שפשפת,נגמר
האוזו, והמחשב
לא מוצא סרבר
לבמה חדשה!!
(חייל פוני
שבוז. ואין
הכוונה לפוני
כגון סוס קטן או
שיער על המצח.
החסרונות
המחרידים בכתיבה
ללא ניקוד.
ג'יזס.)
(ג'ונסון בשיעור
היסטוריה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.