דני לירן / הרחק מכאן |
היא עפה - למרות שכבר מזמן שכחה איך.
הדמע אובד בין גלים של נוצות.
הרוח סוחפת משקולות
בין הרים של שמלות.
המכה מהדהדת,
הנחיתה כבר לא רכה.
הנשיקה נמרחת,
האדום דהה.
החצאיות המנופחות מסתחררות סביבה,
המילים מתבלבלות,
"מותק עצרי".
"הא?"
היא שטה על הרוח,
בלי שום מחלת ים,
בין האצות הכחולות שלה,
בין גלים של שיער,
הרחק מכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|