|
כשהייתי קטנה ממש קטנה
היה איזשהו עץ בגינה
שהייתי בורחת אליו בלילה
בלי שאף אחד יידע
הוא תמיד היה נותן אהבה
ואף פעם לא הביע דיעה
הוא לא היה בוחר שום צד
וכל משחק שהצעתי היה בעד
פזמון:
העלים הירוקים
רשרשו כמו הגלים
וכשהרוח היתה בהם
הם היו כמו מתנפצים.
עם השנים כשכבר גדלתי מעט
ישבתי על יד העץ וחשבתי קצת
חשבתי על העתיד ועל החיים
פשוט סתם בהיתי בכוכבים
הוא תמיד ניחם אותי
למרות שאף פעם לא ממש דיבר איתי
ואבא אמר בביטחון עצום
אם הוא לא מדבר הוא לא שווה כלום.
פזמון...
יום בא ועברנו דירה
אז נתתי לעץ חיבוק פרידה
הבטחתי לו שאשוב בסתיו הבא
אך כמו תמיד לא הייתה תגובה
רק עלה כתום נשר לכף ידי
וידעתי שזה חיבוק פרידה בשבילי
הסתובבתי והלכתי, לא חזרתי עף פעם
אך העלה הכתום נשאר איתי לעולם.
פזמון... |
|
|
רציתי לכתוב
סלוגן
ורציתי שהוא
יהיה מקורי
אבל אז הסתכלתי
בדף האחורי
וראיתי שכתבו
משהו דומה ואם
הייתי כותב אז
זה לא היה
מקורי...
אז לא כתבתי
איש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.