עכשיו היא מבינה
ומחזיקה את האקדח
היא בחיים לא תקבל
את מה שהוא לקח

הוא גנב לה את הכל
לא רק את קרום הבתולים
היא יכולה שוב לבכות
זה לא יחזיר את הנעורים

פתאום היא יורה באקדח
הה...
פתאום היא מושפלת כל כך...
פתאום היא כועסת כל כך
הה...
פתאום היא יורה באקדח...

ועכשיו כבר לא אכפת לה
מחזיקה את האקדח
עם ידיים רועדות
והבנזונה ברח

מכאן כבר אין לאן ללכת
ואי אפשר להתעודד
אין כבר שום סיבה לברוח
אין שום טעם לפחד

פתאום היא יורה באקדח
הה..
פתאום היא כועסת כל כך...
פתאום היא כואבת כל כך
הה..
פתאום היא יורה באקדח...

הולכת לגיהנום, אז שהוא יבוא איתה
הולכת להתאבד, אז שהוא ימות איתה
הוא הרס, עכשיו הכל אבוד, ואין למה לברוח
והכעס לא מרפה, ירייה אחת במוח.

פתאום היא יורה באקדח
הה...
פתאום היא כואבת כל כך..
פתאום לא אכפת לה כל כך
הה...
פתאום היא יורה באקדח.