אפרת פרקש / בא עם הירח |
תמיד באותה שעה
שנייה לפני שהעיניים
נעצמות מרוב עייפות
אתה תמיד בא עם הירח
כמו רוח עתיקת יומין
שלא מוכנה לשנות הרגלים
ככה אתה מגיע אליי
עיניים זהובות זוהרות מתוך החושך
שיניים מנצנצות בחיוך
ואז אתה מגיח מולי
נפלא ומדהים כמו הנצח
עטוף כתמיד באותה גלימה שחורה
מביא איתך ריחות חדשים
של הים, המלח והחופש שמנעת ממני
וחוזר לקשור אותי
באותן שלשלאות ישנות
של תשוקה מרוגשת
30.5.2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|