|
2:40 בלילה. סיימתי לעבוד. זה אחד מהימים האלו שלא ישנת לפניהם
הרבה הרבה ה-ר-ב-ה זמן ואתה מת מעייפות. כל כך מת מעייפות שאתה
מתחיל כבר לחשוב אחרת על החיים... אתה נכנס למצב כפית מטורף
וכל דבר מצחיק אותך. אני עובר ורואה חבורת ילדים מסוממים מנסים
להדליק עיתון סביב נרגילה.
מצחיק.
חתול שחור עובר מתחת לסולם בנייה.
מצחיק.
אני עוד מעט נרדם על הספסל בתחנה המרכזית.
מצחיק.
אני עולה לטרמפ שנוסע 120 קמ"ש ברחוב עירוני.
מצחיק.
אני מתחיל לחשוב מה יכול לקרות מצירוף קטלני של 120 קמ"ש
ופעולה אחת לא נכונה של זה שיושב לידי.
משעשע.
אני חושב שאני יכול למות.
נשמע מעניין.
אני חושב על התגובות של האחרים...
מתפכח.
כמה טוב שאני פה לכתוב את הדברים האלו... משמעות הדבר שאני...
חי.
שלווה. |
|
|
הלכתי לי
לתומי
והוא אמר
לי:"החרדים האלה
מתחמקים מגיוס
ועוד רוצים
שנשלם להם על
הישיבות!"
הבלתי-משועמם
יוצא בהצהרה
אקולוגית כנגד
נסיעה
לתומי(שהוא בכלל
טומי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.