הם אומרים לי שאיני יודעת.
ואני כמשתאה.
מקטנות אמרו לי "לא לגעת!"
כך חל איסור הנגיעה.
ולחצת בי לפתוח
ולהוציא חירות
אמרת לי לשכוח
אותן אמרות בורות.
אז שכחתי.
והדחקתי.
לא מיהרתי לספר.
בין כה וכה מה שיש לי
זה אתה ולא מישהו אחר.
הסתתרתי אחר מטאפורות
החיים זאת לימדוני היטב.
אם יש דבר מה שקשה לי לעמוד בו,
זה היות האדם החושב.
אל תצחק
בבקשה
ואל
תקרא לי
אישה
הדמעות ששבילים סוללות
של ילדה הן, ותו לא.
ואני כבר מאחרת
לשטות הבאה.
אם תתקרב מידי,
אברח.
ואם תרחק,
אצרח.
כי טעות לעולם חוזרת
ועליך אחזור לעולם.