לפתוח את הבוקר עם הקול שלה, לא נראה  שיש כרגע משהו שמשמח
אותך יותר.
לדעת שכשאת לא איתה היא מתגעגעת, ודבר ראשון על הבוקר מתקשרת
אליך. זה גורם לך לחיוך רחב בלב.
לראות אותה רצה אליך כל בוקר, ונותנת לך חיבוק מלא אהבה, ממלא
אותך בהרגשה כל כך טובה.
כשהיא מתקשרת להגיד שהיא בדרך אליך בלי שום התרעה מוקדמת, סתם
היא רוצה. ואז כשהיא צריכה ללכת היא מתעכבת שניה ועוד שניה כי
ללכת - היא לא ממש רוצה.
לבוא לבית ספר בשביל שעתיים אחרי שהברזת כבר יום שלם, רק בגלל
שהיא התקשרה וביקשה. ואז עוד להישאר במקום הזה שאת כל כך שונאת
חצי שעה שאת לא צריכה - רק כדי להיות איתה.
לדעת שהיא איתך כל רגע נתון מבחירה, שבשבילך היא נטשה קבוצת
אנשים לא קטנה.
להיות איתה שעות וליהנות מכל רגע.
ואחר כך עדיין להישאר עם טעם של עוד.
לדבר איתה על כל נושא שבעולם. ולדעת שבשבילה את אשת סוד.
לדעת שהיא מספרת לך דברים שאף אחד לא יודע. שהיא סומכת עליך
מספיק.
לדעת שהיא לא רוצה שתלכי, ומחבקת אותך חזק וקרוב כדי שלא
תיעלמי.
ובתוך כל זה לדעת שבשבילה את...


כלום.