ליאת ארביב / רגע של בכי |
רדי מטה חיש מהר
טיפה קטנה של מים
נשפכת לנהר נוהר.
דמעה שקשה לפענח,
איזה רגש לא ברור.
לב שבוי אינו שוכח -
את אותו יום ארור.
עם רדת ליל היא שוב -
זולגת לא חודלת.
זה רק הלב העצוב
שמתחבא אחרי הדלת.
מה יגרום לה לעצור?
מה יכניס בה אור?
אין מענה לאנשים
ברגעי בכי קשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|