הוא הסתכל עלי והשפיל מבטו, נעמד בפינה.
"מה עכשיו אתה רוצה?!" צעקתי לעברו, "מה הסיפור ש'ך? נמאס לי
ממך, אתה יודע? 'תה כל החיים בוהה באוויר ומזיל ריר ולא עושה
כלום עם עצמך, לא אכפת לך מהרגשות שלי בכלל, אתה לא בנאדם! חוץ
מזה תתקלח, למען השם..!"
ואז הלכתי אל הסלון, והוא בא בעקבותיי.
התקרב,
נעמד מאחורי.
שתקנו כך במשך זמן מה, עד שהכלב אמר -
"אבל אני כן בן אדם." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.