אליהו במשקפיים זהו סיפור שאני ואנה כתבנו ביחד בעת קריאת הספר
"החתול במגפיים",
כמובן שבשלב כלשהו התווספו כל כך הרבה פרטים והסיפור סטה
מתוכנו המקורי.
הדמויות בסיפור מבוססות חלקן על אנשים אמיתיים וחלקן לא, אך
נטיותיהם המיניות של הדמויות
מופרכות לגמרי.
כל דמיון בין הסיפור למציאות הוא מקרי ביותר.

להלן הסיפור:
החתולה הזקנה מתה והורישה את כל רכושה לבעליה.
הבכור קיבל את פרוותה ואיתה התעטשויות מרובות "לא אכפת לי,
באמת שלא" אמר הבכור.
והצעיר קיבל משקפיים "איזה מין ירושה זאת משקפיים" שאל הצעיר
"שתוק. תרכיב אותי ואהפוך אותך לאיש עשיר" ענו המשקפיים.
הנער שאהב את המשקפיים תפר להם נרתיק ושם בו גם מגבוני ניקוי,
המשקפיים קפצו מן הנרתיק אל אפו של אליהו והרכיבו את עצמם
עליו.
המשקפיים הפצירו בו ללכת אל  מר יונגו השכן שהיה גאון מחשבים
בעל חברות היי-טק בשם "אלתגעליבכונן" חברות אלה היו ידועות בכל
רחבי צ'יינה טאון.


קטע מידע: שטחה של צ'יינה טאון מתפרס מתחילת מיטתו של אחיו
הבכור עד סופה,
צ'יינה טאון היא פרי דמיונו בלבד של אחיו הבכור (סנופ) האקלים
מתחת לשמיכה הוא מעונן חלקית (תלוי בכמות המזון שהוא צורך)
והאקלים מחוץ לשמיכה משתנה עם העונות.


אליהו ומשקפיו דפקו בדלתו של מר יונגו אך הופתעו לגלות כי
בחורה נאה פתחה את הדלת והיא לבושה כביום היוולדה. אליהו
ומשקפיו הופתעו מהמראה אך עד מהרה גילו כי פטמותיה הם בעצם
כפתורים והאישה המסתורית היא בעצם אחד המוצרים החדשים שמייצרת
חברת "אלתגעליבכונן" הם נכנסו לבית ושם מר יונגו קיבל את פניהם
בחלוק קטיפה אדום וסיגר בפיו.
אך משהו היה נראה להם לא בסדר אולי אלה היו נעלי הבית בצורת
דינוזאור פרוותי וזקן ארוך שמר יונגו גידל, משהו במראהו היה
חשוד הם לא יכלו להצביע על זה אולי זה היה עורו השחום כאתיופי
ביום חם, או עיניו הכחולות  והגדולות או שאולי תספורת המוהק
הירוקה שלו בכל מקרה הם לא הבינו מה שונה.
כשבירכו אותו לשלום תגובתו הייתה "יא מאן" (מבטא ג'מייקאני)
אליהו ומשקפיו התחילו לחשוד שמשהו אינו כשורה.
"תשמע משקף אחי משהו מסריח פה!" אמר אליהו "מצטער אחי לא
יכולתי להתאפק" ענו המשקפיים "לא זה בסדר גם לי נפלט אבל אני
מתכוון לזה שמשהו במר יונגו נראה לי מוזר".
המשקפיים החליטו לנסות לבדוק אם האיש מולם הוא מתחזה ואמרו
"מר יונגו מר יונגו מדוע עורך שחום כל כך?" "ליסן מאן איי
הייתי אין ג'מייקה" השיב הזר "אך מדוע עיניך אינן צרות כפי
שהיו?" שאלו המשקפיים...
לפני שהאדון הזר הספיק להשיב נשמטה רגל שעירה מפתח האוורור
המשקפיים הסתכלו אל האדון הזר במבט חשדני עוד יותר "לא זה
החתול שלי" הודיע הזר.
אליהו ומשקפיו רצו אל פתח האוורור באותו הרגע הזר פשט את
בגדיו
ורץ במנוסה מן הדלת ולא שב לשם.
אליהו והמשקפיים התירו את החבלים שבהם קשר הזר את מר
יונגו: "המניאק ברח עם נעלי הדינוזאור החדשות שלי!!!"
צעק מר יונגו בזעם לאחר מכן הודה לאליהו ומשקפיו על שהצילו
אותו.
והחליט לפצותם: "אדוני אתה נראה חכם" פנה מר יונגו לאליהו:
"האם אדוני רוצה לנהל את אחת מחברות ההיי-טייק היוקרתיות שלי?"
שמה הוא "הכלחוץמהדיסקהקשיח" אליהו נענה בחיוב וכך עבד 15 שנה
בחריצות.
בפרישתו הרוויח 5.2 מיליון דולר וחילק אותם בינו לבין משקפיו
שבזכותם
הוא היה נחשב לחכם.
בחלק שלו הוא קנה לאחיו תרופות נגד האלרגיה הקלינית.
את שאר הכסף הוא בזבז על החתונה וירח הדבש שלו ושל מר יונגו
שהפך להיות מר יונגו מקגון.
והם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה.

מוסר השכל: מוות חתוליכם מוציא אתכם מהארון.
או:
עם קצת משקף וחתולה זקנה תהיה עשיר בכל עונה.

שחקנים:
סנופ מקגון - סנופ
אליהו מקגון - אליהו
מר טי - איש זר
יונגו - יונגו.