[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון לוין
/
הסוף... השלווה

הוא היה נער צעיר שחייו לא חייכו אליו.
כבר בצעירותו, לא רק ההורים התאכזרו אליו.
כבר בגיל 17, התאהב לראשונה... ומה עשתה אותה בחורה?
שיחקה ואז זרקה...
עברה חצי שנה, שנה, אבל לבסוף הוא התבגר.
לבו מצא משכן חדש שבו יכל להתגורר.
היתה זו בחורה אחרת שהחסירה מלבו פעימה.
אך גם היא, התעללה והתאכזרה.
היא שיחקה בו במשך כמעט שנה.
מיררה את חייו עד שהחליט לקחת את העניינים לידיו ובנפשו כמעט
פגע.
עברה שנה ועוד כמה חודשים, ומצא עצמו בעוד מערכת יחסים.
אותה מערכת יחסים של שנה, פגה במהירות כלא הייתה.
אחריה חשב שמצא את אשר נפשו חיפשה אך לצערו, הבחורה הזו -
רקובה מבפנים היתה.
ניער הוא אותה לפני שהספיקה בלבו לשחק.
אפילו נשיקה אחרונה לא נתן לה לגנוב, מאחר שאותה כמעט והתחיל
לאהוב.
לבסוף, אחרי חודשיים וקצת, כשראה כוכב נופל - הוא מצא את אהבתו
שאליה התפלל.
את אותה אחת ויחידה.
אהבתם היתה כל כך חזקה אחד כלפי השניה...
כל כך חזקה שהמון קשיים היא שרדה.
אם הם היו כמו עוד זוג רגיל, הם לא היו מחזיקים מעמד אפילו
דקה.
אך האהבה שלהם היתה משהו שלא מוצאים כל יום, משהו מיוחד.
כל כך מיוחד שראו אפילו עוד כוכב נופל, כן, כן! עוד אחד!
כך זרמו להם החודשים וחזרה אליו שמחת החיים.
לראשונה בחייו היה מאושר והתחיל להגשים את כל חלומותיו.
לאחר תשעה ירחים של אהבה, נולדה לה הבעיה הגדולה להחריד...
האנשים הקרובים ביותר אליהם ניסו לסכסך, לערער ולהפריד.
שרדו הם זעזוע, ואפילו עוד שניים, אבל לבסוף היתה זו כמו רעידת
אדמה שחצתה יבשת אחת לשתיים.
לאחר שנפרדו שקעו שניהם בדיכאון עמוק.
עמוק כל כך שלא היה טעם לאף דבר בעולם. לא למריר ולא למתוק.
מצא הוא עצמו מסתובב ברחוב כמו רוח רפאים.
הוא לא הרגיש כלום... אפילו לא את הרוח וקור הכלבים.
לבסוף, לאחר כמה חודשים שניסה את מזלו עם עוד עלמות צעירות,
נמאס לו מהנסיונות.
הוא הבין שאת אהבתו האחת והיחידה לעולם לא יקבל בחזרה.
הוא חזר לאותה נקודה שחורה...
לאחר שאיבד את אהבתו, האחת והיחידה - שמחת החיים מזמן כבתה.
איתה גם כל החלומות והתקוות כבו, כמו נורה שנשרפה.

היה יום חמים באותו יום.
באותו יום שתלו את המודעות מתחת לבית ובשכונה.
כל כך הרבה אנשים אהבו אותו... אבל הוא... את זה הוא לא ראה.
הוא היה עיוור. עיוור מהאהבה.
זה היה יום חמסין... אחד מהימים שהוא היה שונא.
אבל כבר לא אכפת לו עכשיו.
בשבילו... זהו הסוף... הוא מצא את השלווה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהייתי בחיים
לא הייתי כזה
פופולארי
יהודים רדפו
אחרי רומאים
רדפו אחרי
אף אחד לא אהב
אותי
הייתי רק אני
וכמה חבר'ה

אבל עכשיו שמתתי
תראו כמה אתם
אוהבים אותי

חולארות

ישו


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/6/05 16:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון לוין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה