יעל אוסטפלד / בלעדיך... |
ידך מלטפות, נושקות,
עיניך מביטות בעיני, מהפנטות,
הכל כמו לא קיים,
חוץ מאיתנו,
כל מה שהיה לפני בטל,
כל חיינו היוו דרך,
כאילו היינו בציפייה מתמשכת לעכשיו,
איך אפשר לחיות בלי זה?!
איך אפשר לחיות בלעדיך?!
אני מתכרבלת בזרועותייך אהובי,
ומקווה, יודעת,
שזה לא ייגמר לעולם!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|