מצרף עוד חיוך שלך, גונב עוד מבט שלך
עיניך נוצצות
חיוך שלי, מבט שלי, מתבזבזים

בארות של חום-ירוק, אני כמו דלי, תלוי
אין איש משחרר את החבל וגם לא מושך
ואת מביטה דרכן, ומה את רוצה?

בתור תלוי אני רואה את העניינים מגבוה
אבל מרגיש נמוך כל כך
ואת התליין או המושיע, את המים הטובעניים

אולי בכלל זה נוח לי להרגיש תלוי?
את יודעת כנראה שלא
וגם אני יודע, אבל אני מפחד

יש משהו מרגיע בחבל הזה, משהו מוצק
ונדמה לי שאת רוצה כבר שאתפקח
אבל אני פחדן, והחבל עם תחושת הצריבה הנעימה

והפיקחות עוד תגיע ויום אחד אצליח להזיל דמעה
את כבר תשכחי אותי
והדמעות שלי לא ימלאו את הבארות שלך

השיכחה תחזיק אותן באוויר
ואני אהיה מוקף בועת דמעות
כבר לא אדע מה מעשיי כאן

אבל הכאב.
הוא כבר לא בצוואר...
הוא ימשיך להיות מלווה נאמן

מוקדש למ.ע. אהובתי הסודית