תמיד בלילות
קצת אחרי חצות
אני מתחיל להרגיש
שיש שדים ורוחות

שריקות יללות וצללים
עברה כאן רוח רפאים...

לא השאירה סימן
הזכירה לי שאין זמן, אין זמן.

בשנה שעברה
היה קיץ חם במיוחד
כולם הלכו, נשארתי לבד
פתאום על מדף הספרים
התחילו לזוז הדברים

שריקות יללות וצללים
עברה כאן רוח רפאים
לא השאירה סימן
הזכירה לי שאין זמן, אין זמן.

ואפילו עכשיו בסוף הסתיו
ישבתי בשקט על הספה
כתבתי לך מכתב,
העט השתולל מעצמו
הרגשתי ת'שד אוחז בו

שריקות יללות וצללים
עברה כאן רוח רפאים
אם רק תסביר לה פנים
היא אותך תדהים.



ישראל קליוסטרו