הלילה הארוך מכולם כבר ירד
אני יודע זאת
כי אני יושב פה לבד
לילה ללא סדקים
רק שריטות וחריצים
צל הסורג מסתיר את הלבנה
וקשה להסתתר מפני השינה
יש אומרים
לא ניתן לכלוא מחשבות
אך לי אין אף לא אחת עכשיו
שראוי לה לדאות מעל לחומות

מעל, מעבר, הרחק מכאן
היה הייתי
האיש העשיר בעולם
לא גזלתי לא רימיתי
במו ידיי חיים בניתי
אך בנאדם, שמע לחישתי
קיים רוע בלתי-נראה, אכזרי
יש אומרים
מעשיו של אדם חוזרים אליו
גידלתי ילדה
החזירו לי גופה
שמישהו יסביר לי את זה עכשיו

מעל, מעבר, הרחק מכאן
היה לי אוצר
עם שיער חלק ואף קטנטן
צחוק מתגלגל, פעמונים
בעיניה מצאתי אור מלאכים
הנה היא שוב קוראת לי
"אבא, אבא, תראה אותי!"
יש אומרים
הכי נורא לחיות את מות ילדך
אך האמת נוראה אף יותר
אם תקשיב לי
אמשיך לספר

הלילה הארוך מכולם כבר ירד
אני יודע זאת
כי בני ואשתי עכשיו לבד
השוטרים שדפקו על דלתנו
הביאו את החורבן לביתנו
וכשהלכתי לזהות אותה,
אתה שומע
כבר לא מצאתי אור מלאכים בעיניה
יש אומרים
לכל דבר בעולם סיבה
אל ארור, שלחת נער
שיכפות, יכאיב, ויחנוק אותה

מעל, מעבר, הרחק מכאן
היה הייתי
איש ישר, שמח, תם
אך לא באותו ליל דמים
חרחוריו נשמעו רחוקים
הידקתי עוד
את התיל על צווארו
בקשתי להפוך את כאבי לכאבו
יש אומרים
הנקמה אינה מביאה נחמה
אל ארור, אני רק מצטער
שהנער מת כל-כך מהר

הלילה הארוך מכולם כבר ירד
השופט ידע זאת
לכן השפיל מבט
אך לבני הקטן עיניים חומות
הן נעוצות בי כסכינים משוננות
אתה מבין, כאן באפלולית תאי
קול בכיו הוא גזר-דיני היחידי
יש אומרים
הכי נורא לחיות את מות ילדך
אך האמת נוראה אף יותר
אני יודע על מה אני מדבר