היא חשבה שהיא יודעת הכל.
זה נכון, זה לא.
זה לבן, זה שחור.
זה טוב, זה רע.
יהירה, מתנשאת וכל כך בטוחה בעצמה...
"אתה לא צודק!" היא נהגה לקטוע את הדו שיח, "ועכשיו תקשיב,
ותקשיב לי טוב."
"אני יודעת על מה אני מדברת. תקשיב ותלמד כל עוד יש לך ממי. אם
לא היה לך ממי, אפשר היה להבין, אבל יש לך."
זה נכון, זה לא.
זה לבן, זה שחור.
זה טוב, זה רע.
יהירה, מתנשאת וכל כך בטוחה בעצמה...
שאיפות של נפולאון.
אם היא הייתה רוצה, היא יכלה לכבוש את העולם. יכולת שכלית של
מוח וכוח רצון של פינקי.
ששש... תירגעי...
נו, עכשיו תראי מה עשית... נו נו נו... עכשיו אצטרך לתת לך עוד
זריקה...
ששש...
הקירות המרופדים והחולצה הלבנה... השרוולים ארוכים... קשורים
מאחורי גבה...
מי את?

חופשיה...