חברה של אמי הילכה מלפני עם בנה, כאשר עשיתי דרכי הביתה. אחות
במקצועה, השיחה בטלפון הסלולארי בעניני חולים, ובנה צעד עמה -
לגופו תיק גב גדול עשרות מונים הימנו - אל נא נתמם: סוף השנה
קרב, ודינו כדין בר כיתה ב'.
הצרתי צעדי, והם ברגליהם הענקיות, הצרו ממני. עד שלא התקנתי
רוחי לדרוש בשלומם, השמאלו.
בדחתי דעתי בנערה צעירה שחלפה מולי פתאום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.