הלחץ הפחד, כולי חרד
איני יכול לנשום
האמונה והמזל כבר לא יוכלו לעזור,
אני צריך לסמוך רק על עצמי
בעולם רדוף הבצע והאינטרסים האישיים
אני בספק אם צריך במצב הזה לסמוך גם על אלוהים
כל אחד מנסה להכאיב לשני
כל איש לעצמו דואג בין או אוהב או לא
ההסתגרות העצמית היא הפתרון
לא לפתוח את ליבך לכל אחד
הסתגרות ליבך תמנע כאב, בין אם חברים או אהבה
הבעיה היחידה היא שלוותר על האושר
לוותר על שימחת החיים, התקוות, האהבות, התשוקות
רק כדי להגן על דבר אחד -
לאטום את ליבי ולחסום כל רגש אנושי
להפוך לזקן מריר חסר חיים יושב כל היום עם עצמו
האם כל הסיכון שבביטחון ליבי - שווה את כל התוצאות הללו,
אך מצד שני כל האהבות הכואבות וכל הפגיעות הקשות
אך השאלה הגדולה מכולן, האם לוותר על אהבה
הדבר שמניע אותנו ונותן לנו רצון לחיות
ההחלטה מאוד מסובכת וגדולה
ואני יודע רק דבר אחד
שאם לא יהיה למי לשפוך את הלב
ולפרוק את ריגשותיי - בין אם אהבה או כאב
מישהו אחד שידע את כל חולשותי
לחיים כבר לא יהיה טעם, לא תהיה סיבה לחיות
עדיף לכאוב את האהבה מאשר לא לחוות אותה כלל.