הקירות שחיממו אותי,
הם אלה שחונקים אותי.
הידיים שליטפו אותי,
הן שפוצעות אותי.
האהבה שמילאה אותי,
היא שגמרה אותי.
ואין אף אחד שיתמוך כמוה,
שיבין כמו שהבינה.
ואין אף אחד בלעדיה
והיא יודעת, איך שהיא פוגעת,
כי אין מי שיגן כשהיא שוכחת
ואין מי שיבנה לי כנפיים
כשהיא עוצמת עיניים.
ולפעמים היא מתבלבלת,
פתאום צועקת, שוב שותקת
ואני מקווה שהיא עכשיו, כמוני -
נחנקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.