אני נזכרת...
איך היית משאירה את הקסם שבך
בכל מקום בו היית עוברת.
לא יכולה להחליט
על מי לחשוב,
שייקח אותי למחשבות טובות,
לזכרונות מתוקים.
פזמון:
זיכרון ישן,
על מה שהיה ונגמר
זיכרון קצר,
זה מה שאני צריכה...
במבט לאחור,
אני חושבת...
שהיה עדיף לנהוג אחרת.
לא לחשוף את כל הקלפים,
לשמור הכל בפנים.
לא מסוגלת לדמיין
מה היה קורה אם
הייתי עושה דברים בצורה שונה
אז עכשיו
הכל בגדר זיכרון
שאינו קיים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|