גיל רוזנטל / איך דברים משתנים |
הלכת,
בתקווה שלא לחזור.
רצית,
את העבר לקבור.
אבל בחוץ הכול כהה,
בדיוק כמו שזה בפנים.
חבל שלא ידעת.
איך שדברים משתנים.
הלכת,
בתקווה להשיג עוד.
רצית,
לשמוח, לצחוק, לרקוד.
אבל בחוץ הכול עצוב,
בדיוק כמו מבפנים.
חבל שלא ידעת.
איך שדברים משתנים.
חוזרת,
בתקווה שיש לאן.
רוצה,
לתקן את נזקי הזמן.
אבל הדלת נסגרה,
וננעלה מבפנים.
חבל שלא ידעת,
איך דברים משתנים.
חוזרת,
על הגחון.
רוצה,
לעשות את הדבר הנכון.
אבל הדלת נסתמה,
ולא תחזרי אל הפנים.
חבל שלא ידעת,
איך דברים משתנים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|