התחלת ללכת.
צעד אחר צעד, אל תוך המקום שלך.
לא בטוחה לאן תגיעי.
עוקבת אחר הרגשות שלך, העזים מכדי שתוכלי להכילם בגופך הזעיר.
כמו יצור קסום מתוך ספר, מתוך תצלום ישן של פיות נייר
מזויפות.
הולכת בצעדים קטנים, מסתכלת לצדדים. בוחנת, אולי תמצאי דלתות
שיובילו אותך אל הלא נודע שאת כל כך מחפשת.
מדי פעם את עוצרת, לשבת מעט, לאסוף משהו מהרצפה או להכנס לדלת
צדדית כלשהי.
יש המון סוגים של דלתות; צבעוניות, שחורות, קטנות, גדולות,
עגולות, מרובעות, וגם מעט מאוד משולשות.
כל צעד שאת עושה בדרכך משפיע על הדלתות בצורה זו או אחרת. את
יכולה לנסות לנחש מה יש מאחורי כל דלת, אבל תזהרי. הן עלולות
להטעות.
לפעמים תתקלי בדלתות נעולות, אבל אולי תוכלי לפתוח אותן בעזרת
משהו שהרמת בדרך. יהיו מילים שיפתחו במילה אחת פשוטה.
יהיו דלתות שיוצבו עליהן שומרים, השומרים יהיו מכל הגדלים,
המילים והצורות. אל תתאמצי יותר מדי בשכנוע השומרים, יהיו כאלה
שירצו לפתוח לך את הדלת יותר משנראה לך.
יהיו גם דלתות עם חומת לבנים מאחוריהן. את הדלתות האלה בלתי
אפשרי לפתוח, דרכך מהן חסומה.
הדלתות לא תמיד היו חסומות ולא תמיד יהיו. בתחילת דרכך כולן
היו פתוחות למעבר חופשי, עם הזמן הן נסגרות. בעקבות פעולות
מסוימות שעשית. לעיים רחוקות דרכים שנחסמו לך ייפתחו למעבר,
שימי לב. כי אם לא, אולי תפספסי את המקום אליו את צריכה
להגיע.
יהיו דלתות שמהן תוכלי להמשיך בדרכך, אך יהיו גם כאלה שבהן
תהיי מחויבת לצאת מאותה דלת שממנה נכנסת, בשביל להמשיך בדרכך.
אם לא תצליחי לעשות זאת תשארי תקועה ודינך יהיה לגווע למוות.
תפגשי אנשים בדרך, אנשים מגוונים. חלק מהאנשים יברכו אותך
לשלום, חלקם ישאלו לשלומך, חלקם יתעלמו מקיומך וחלקם ינסו לפתח
עמך שיחה. הקשיבי להם, אולי יש בפיהם משהו שיעזור לך להמשיך
הלאה. בטחי בהם, אך במידת זהירות. יהיו כאלה שירצו להרע לך.
אולי אנשים מעטים ימשיכו איתך במסע, חלקם ינשרו בדרך ואם יתמזל
מזלך יישאר איתך אחד כמעט עד סוף המסע.
סוף המסע יהיה קשה. הוא יתקוף אותך ברגע שהכי לא תצפי לו.
אולי בסוף דרכך תמצאי את המקום שלך, ואז תוכלי לנוח בשלווה. אם
לא תמצאי אותו תחזרי שוב, למסע שונה אך עם אותה מטרה.
הגיע הזמן שתצאי לדרכך, יקירתי.