פעם היתה רכבת שנסעה לכל מקום. יום אחד הנהג של הרכבת היה
חולה, ובא מחליף. הבעיה היא שהמחליף הזה היה מאד מאד רשע והוא
היה מרביץ לרכבת. לרכבת קראו יוסי. ובכל פעם המחליף היה מרביץ
עם מקל מחודד חום ירקרק. היה לו כובע שחור עם מכנסי חאקי
וחולצה בצבע ירוק חאקי.
יום אחד בגלל שהמחליף נתן מכה לרכבת  היא התחילה להשתגע. כל
הנוסעים אמרו יוסי בן עיון יוסי בן עיון אולי כבר תפסיק
להשתגע. ואז מרוב שהרכבת כל כך, אבל כל כך, אבל כל כך השתגעה,
היא ירדה מהפסים. היא נסעה ברחבי העיר, העיפה מכוניות ועציצים
ונפלה לבור, לתוך בטן האדמה שם התחילה לנסוע כמשוגעת. עד
שהתחילו לעוף דברים מהעולם לחלל, כמו מכוניות וברווזים
ותרנגולות וקרנפים. נהג הרכבת היה צריך להדביק את הכל עם דבק
פלאסטי וזה היה מאד מאד קשה. הוא היה צריך חללית יוסטון. אחרי
שהוא הדביק את הכל לאדמה הם יכלו להמשיך להסתובב בעולם. היענים
טמנו את הראש בחול, הנהג האמיתי של הרכבת לא הבריא לעולם.