לפעמים נדמה
שהעולם כולו סוגד לה,
מרכין ראשו בפניה
שולח לה זרי הרדוף עדינים כמוה
שקריים
היא מחייכת, נזהרת להחזיק רק בצלופן
ואני רק עומד לי בצד מחכה לה
יודע שאחרי שתעבור את ההמון והזרם,
היא
תבוא אליי, תנחת ישר אל זרועות הסחלב הלבנות שלי
ואני אוהב אותה
ואני אסכים - בפעם הזאת
לשים את ההרדופים באגרטל זכוכית עדין
בלי הצלופן עליהם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.