פטרוניוס  (מת 66 לסה"נ)

               הזקן האוהב נערים    
                 
                ( הסעודה אצל טרימלכיו)

85. "כאשר הייתי באסיה", התחיל אומולפוס, "עסוק  בעבודות
הקשורות בניהול כלכלה ציבורית, התארחתי בביתו של תושב פרגמון,
בו היחס אותי כל כך להישאר, כמו נער יפה מאוד, שהיה בנו של
בעל-הבית. היה עלי לתחבל, איך להיות מאהבו, מבלי לעורר חשד אצל
אביו: וכדי לספק את נטיותיי השתמשתי בשיטה זו. כל פעם שעל יד
השולחן היינו מתווכחים על  אהבהבים עם יפיפים צעירים, הייתי
נתקף זעם והעמדתי פנים, שצניעותי מתקוממת אף להעלאת נושא  מסוג
זה, עש שאמו של הנער הביטה עלי באופן מיוחד, כמו על פילוסוף,
המתנשא מעל התענוגות החושניים של העולם. לא עבר זמן רב והתחלתי
ללוות את הנער לגימנסיום, לסדר את לימודיו
להיות מורו ולהזהיר את ההורים, לא להכניס לתוך הבית איש,
המסוגל לפתות את הנער.
"וכך קרה, שנחנו בחדר האוכל, כוח ציבורי הפסיק את עבודתנו,
והחגיגה הממושכת הפכה אותנו עצלים כדי לגשת למקום שינה. קרוב
לחצות שמתי לב, שהנער היה עדיין ער: לכן תוך לחש זהיר נדרתי
נדר -"הו, ונוס, אם אוכל לנשק לנער הזה, בלי ידיעתו, אתן לו
מחר זוג יונים!"...
לאחר שהנער שמע את מחיר ההנאה, התחיל לנחור: ואז ניגשתי למתחזה
הקטן ולחצתי על שפתיו נשיקות אחדות. מרוצה בהתחלה זאת, הפסקתי
בזאת ומוקדם בבוקר הגשמתי את נדרי, בחרתי זוג יונים ונתתי אותן
לנער הנכסף.
68. בלילה שאחריו הייתה לי הזדמנות אחרת והפעם  שיניתי את
נוסח תפילתי ואמרתי "אם אוכל  לנגוע בו באופן חופשי בידי, מבלי
שהוא ידע זאת, אתן לו זוג תרנגולים הלוחמים הטובים ביותר."
לשם זאת סיגל את עצמו הנער וחושבני, שהוא פחד, שאני בעצמי
אירדם: חיבקתי אותו בכל לבי. למחרת הבאתי מה שהבטחתי, לשמחתו.
בפעם השלישית לחשתי קרוב לאוזניו של הישן המזויף:
"הו, אלים בני אלמוות! אם תורידו עליו שינה חזקה ותאפשרו לי
משגל מלא  ומילוי כל תאוותי, אתן למחרת לנער סוס מאקדוני נהדר,
אך רק  בתנאי, שהוא לא ירגיש מאומה." אף פעם לא נחר עוד הנער
נחירות כה חזקות. ליטפתי את חזהו, נשקתי לו  ובאתי לגמרי על
סיפוקי. למחרת  ישב בחדרו תוך ציפייה לבואי. יכולים אתם לתאר
לעצמכם, כי יונים ותרנגולים קל יותר לקנות, מאשר סוס גזעי:
נוסף לכך חשבתי, שתהיה זאת חוצפה להבהיל את האנשים הזקנים, אשר
יוכלו בצדק לחשוד לסיבת נדיבותי. לפיכך טיילתי במשך שעות אחדות
וכאשר שבתי לדירתי, לא נתן לי הנער יותר מנשיקה. הוא הביט
סביבו, אחר כך השליך את זרועותיו סביב לצווארי וקרא: "בבקשה
אדוני, היכן נמצא הסוס?.."
78. הפרת הבטחתי זאת סגרה לפני את  הפתח, אך אני מצאתי  שוב
הזדמנות. כעבור ימים אחדים, חגיגה אחרת הביאה אותנו למצב רוח
הדומה, כמו קודם. מיד אחרי  ששמעתי את אביו נוחר, התחלתי לבקש
מהנער להתיידד אתי מחדש, על מנת שיאפשר לי  לספק אותו ודברים
אחרים שהתשוקה מכתיבה. אך הוא היה נרגז מאוד  והשיב לי רק
תשובות, כמו "או שתלך לישון או שאקרא לאבי". אך אין סירוב כזה,
שהעזה לא תתגבר עליו. באתי על סיפוקי, על אף התנגדותו החלשה,
כשהוא ממשיך לאיים:"אני אעיר את אבי!" הוא לא קיבל במורת רוח
את התנהגותי השובבה, אלא רק התלונן, שהוא  רומה ולכן היה נושא
ללעג מצד חבריו, שלפניהם התפאר על  עושר ובסוף אמר:"  אתה
תראה, שאני לא  אהיה כמוך: עשה זאת עוד  פעם, אם יש לך
חשק.,וכך עשינו זאת ואני התכוננתי מיד לישון. אך הנער לא היה
מרוצה: הוא העיר אותי שוב ואמר:"אתה רוצה עוד משהו?" לא היה זה
תפקיד בלתי רצוי. כאשר התעייף הנער, נפלה עלי מיד תרדמה. אך
חלפה בקושי שעה, כשהוא דחף אותי במרפקו וקרא: "אנו מאבדים
זמן!" אז אני כולי סחוט ומופרע כך לעתים קרובות, הטחתי בוו את
המשפט שלו:
       "לך כבר לישון, או  שאני אקרא  מיד לאביך!"



 מתוך הספר "סאטיריקון" שתרגם מהמקור הלטיני ופירש
                      א ר י ה  ח ו ר ש י