ה. עילית / ילדה יפה שלי |
לאן נעלם מבטך?
כאב מר זועק הוא,
בתוכך.
מה קרה? ספרי לי,
ילדתי,
גלי לי.
אל תאבדי צבע לחייך
וגם לא חיוכך המתוק
אל תאבדי את שפתייך
הלוחשות:
"עוד יהיה טוב".
השיבי אליי חיוכך הרך,
צחוקך המתגלגל,
ועייניך,
או עינייך, מתנת האל.
צבעים קודרים ממלאים
את ליבך,
חריטות, זכרונות,
כאבים.
ופחדיי הגדולים,
לאבדך.
הו ילדה שלי,
ילדה שלי,
אל תלכי לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|